לפסק הדין בעניין פלונית נ' אלמונית
שתי נשים נישאו זו לזו בארצות הברית וחזרו להתגורר בארץ. כשנפרדו, ביקשה אחת מהן מבית המשפט לענייני משפחה להכריז עליהן כעל גרושות. היא לא צפתה את הקשיים המשפטיים הטמונים בעניין. עו"ד מורן סמון: "שומה על המחוקק להסדיר את מערכת החוקים".
בנות זוג יהודיות, אזרחיות ישראל, נישאו לפני מספר שנים בפני שופט בקונטיקט שבארה"ב ושבו לאחר מכן לארץ. הנישואין לא נרשמו במרשם האוכלוסין בישראל, כך שעד היום רשומות השתיים בארץ כ"רווקות".
בשנת 2012 נפרדו בנות הזוג ואחת מהן, שהיא גם בעלת אזרחות אמריקאית, עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב על מנת לפרק את הנישואין באופן רשמי. לדבריה, השתיים לא יכולות להתגרש בקונטיקט, שכן הגירושים שם מצריכים שהות רציפה של כחצי שנה במדינה. בת הזוג הנתבעת הסכימה, אך ביקשה שהתובעת תישא בעלויות המשפטיות, משום שסירבה לפעול במשותף לעניין ייצוגן המשפטי.
היועמ"ש, שהצטרף כצד שלישי, טען כי אין מקום לדון בתביעה, כיוון שהנישואין החד מיניים כלל לא נרשמו במרשם האוכלוסין, כך שאין משמעות להתרת נישואין שהמדינה אינה מכירה בהם. לדבריו, על בית המשפט לתת פסק דין הצהרתי לפיו השתיים אינן נשואות זו לזו.
מסורת של פסיקה אוהדת
התובעת התנגדה להצעה וטענה שהמשמעות של פסק דין הצהרתי הוא שהשתיים מעולם לא נישאו בחו"ל. היא התעקשה על קבלת הסעד של התרת נישואין, יש להניח שמהחשש שלא תוכל להינשא שוב בארה"ב כל עוד היא רשומה כנשואה.
בהיעדר חקיקה מתאימה, סקרה השופטת עליסה מילר תחילה פסקי דין רלוונטיים למצב: בשנת 2005 ניתן פסק דין בעליון, לפיו ניתן לרשום נישואין חד מיניים במרשם האוכלוסין על פי תעודה ציבורית, מבלי שישתמע מכך שהמשפט הישראלי מכיר בתוקפם של הנישואין הללו. בשנת 2012 ניתן פסק דין המתיר לפרק נישואים אלה לצרכי רישום בלבד.
עוד ציינה השופטת, כי רישום במשרד הפנים אינו מכריע בשאלה אם אדם נשוי או רווק. מה שמכריע הוא מעמדו האישי על פי הדין החל עליו -דתי או אזרחי. מכיוון שבית הדין הרבני, שהוא הסמכות הבלעדית לענייני נישואים, אינו מכיר בנישואין חד מיניים ועל כן אינו יכול לדון בהם, הרי שבית המשפט יכול לתת סעד גם ללא רישום פורמאלי במרשם האוכלוסין.
במקום חוקים
לדברי השופטת, בית המשפט העליון נמנע מלהכריע באופן מוחלט ומהותי בענייני נישואין חד מיניים ומעדיף להותיר זאת למחוקק. בינתיים, הוא מסתפק בהצבת פתרונות מעשיים לבעיות קונקרטיות.
משום כך, ולנוכח המורכבות המשפטית והחברתית של הנושא, הרי שלא יוכל בית המשפט להודיע על פירוק הנישואין. מאידך, מכיוון שהנישואין תקפים בקונטיקט, ומכיוון שיש לתת ביטוי משפטי לפרידה של בנות הזוג, על מנת למנוע מחלוקות עתידיות אפשריות, הרי שנראה כי הן תיאלצנה להסתפק בפסק דין.
משכך, קבעה השופטת, בנות הזוג, אשר נישאו בקונטיקט ונפרדו אינן נשואות זו לזו. לצדדים לא נפסקו הוצאות משפט.
"להסדיר את מערכת החוקים"
לדברי עו"ד מורן סמון, ממשרד בן גור-כהן, סמון, העוסק בדיני משפחה, פסק הדין ממשיך את מגמת הפסיקה לעניין זוגות חד מיניים, שמטרתה לתת מענה למצבים בהם הדין הדתי או דין מדינה אינם רלוונטיים או אינם ניתנים להחלה.
הבעיה העולה מפסק הדין, מציינת עו"ד סמון, היא שפסק דין הצהרתי לפיו הצדדים אינן נשואות זו לזו שקול להכרזה על בטלות נישואיהן בכלל, שכן חוק התרת נישואין בישראל אינו מכיר בנישואין אלה מלכתחילה על מנת שיוכל לבטל אותם.
"מכיוון שזוגות חד מיניים הפכו לחלק אינהרנטי ממערכת המשפט, שומה על המחוקק להסדיר את מערכת החוקים גם לזכויות וחובות החלים על בני זוג מאותו מין", אומרת עו"ד סמון, "שאם לא כן, עלולות להתעורר בעיות נוספות בעתיד, וככל שיהיו לבני הזוג ילדים ורכוש משותף, כלפיהם הם נושאים בחובות".
ב"כ התובעת: עו"ד אדווין פרידמן ואח'
ב"כ הנתבעת: עו"ד אורית דרור הראל
לפסק הדין בעניין פלונית נ' אלמונית
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.